עירית ירושלים נ' חברת שדאפנה קומפיוטר בע"מ

החלטה

1.כנגד הנתבעת הוגשה בקשה לביצוע תביעה לפי הוראות סעיף 81א'1 לחוק ההוצאה לפועל לתשלום חוב ארנונה המתייחס לנכס אשר נמצא בירושלים והנתבעת החזיקה בו.

תקופת החיוב הנה החל מיום 23.12.08 ועד ליום 31.12.11.

2.ביום 7.8.12 עתרה הנתבעת להאריך לה את המועד להגשת ההתנגדות לביצוע התביעה וכן הגישה את התנגדותה לתביעה.

בתמיכה לבקשה להארכת מועד נטען כי כתבי בית דין לא הומצאו כדין לידי הנתבעת ולפיכך היא לא ידעה על קיום ההליך נגדה.

לשיטתה, היא ידעה על קיום ההליך רק בעקבות קבלת מידע על מתן צו עיקול לחשבונה בבנק.

לגוף התביעה, נטען כי הנתבעת מודה בחוב בגין שלושת החודשים הראשונים של שנת 2008.

עוד טוענת הנתבעת כי על פי הסכם שכירות עם בעל הנכס, היא שכרה את הנכס לתקופה של שנה החל מיום 1.4.07 ועד ליום 31.3.08 בלבד, ואילו החל מיום 1.4.08 לא היתה לה כל זיקה לנכס.

עוד טוענת הנתבעת, כי על התובעת היה לדעת כי הסכם השכירות הינו לשנה אחת בלבד ובהתאם לכך היה עליה לתקן את רישומיה או לבדוק את זהות המחזיק בנכס.

3.התובעת במסגרת תגובתה לבקשה טוענת כי ביום 22.11.11 נמסרה כדין האזהרה לידי הנתבעת בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל ותקנות סדר הדין האזרחי.

משלא פרעה הנתבעת את החוב, החלה היא בנקיטת הליכים בסוף שנת 2011, לרבות עיקולים בנקים וכו'.

לא זו אף זו, ביום 5.1.12 פנה אליה עו"ד האני טנוס ושילם, בשם הנתבעת, סך של 12,000 ₪ ע"ח החוב.

מכאן שרק ביום 7.8.12, דהיינו כ-9 חודשים לאחר מסירת האזהרה הוגשו בקשות אלה.

בבקשה להארכת מועד לא הובא כל טעם מיוחד לאיחור הרב בהגשת הבקשה.

אף לגוף התביעה טוענת התובעת כי אין בפי הנתבעת כל הגנה. לשיטתה, הנתבעת לא פעלה כמתחייב מהוראות סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות. החובה המוטלת על מחזיק בנכס הינה חובה מהותית ואף מסירת ההודעה בכתב הינה מהותית ועל עוד לא פעלה הנתבעת על פי הוראות עלה, רשאית התובעת להמשיך ולראות בה כמי שמחזיקה בנכס.

4.לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשות להידחות.

העובדה כי הנתבעת עותרת להארכת מועד מהווה, כשלעצמה מהווה הודאה בכך כי היתה מסירה כדין, שאם לא כן – לא היה צורך בהגשת בקשה להארכת מועד. לאור זאת, לא רק שהנתבעת אינה מציינת את המועד המדוייק בו נודע לה, לראשונה, על ידיעה על קיום ההליך, אלא שגם לא הובא כל טעם מיוחד בתמיכה לבקשה.

מתגובת הנתבע עולה, כי הנתבעת ידעה גם ידעה על ההליכים נגדה ואף ב"כ, עו"ד טנוס, כמפורט לעיל, שילם סכום של 12,000 ₪ על חשבון החוב.

מהבקשה עולה כי הנתבעת אינה טוענת כי פעלה בהתאם להוראות סעיף 325 לפקודת העיריות וממילא לא הביאה כל אסמכתא לכך.

החובה לעדכון המחזיקים אינה מוטלת על התובעת, אלא על המחזיק בנכס וכל עוד לא פעל המחזיק בזמן אמת ובאופן הקבוע בחוק, עליו לשאת במחדלו.